ההתכוונות וההתמקדות של מטפל הסייקי שיאצו בזמן הטיפול היא להתחבר לאנרגיית הסייקי ולקחת חלק בתהליך התעוררות הסייקי הפנימי – כוח הריפוי הפנימי של המטופל.

מטפל הסייקי שיאצו מגיע למקום העמוק שבו קורה תהליך הריפוי ללא הרצון או הצורך לשנות.
הכוונה היא "להיות" במקום העמוק והעצמתי הזה בהמתנה, התבוננות הכלה ואיחוד עם המטופל.
כאשר המטפל מאוחד עם הסייקי הפנימי שלו ושל המטופל… הריפוי קורה מעצמו ללא הצורך להפעיל מניפולציה כל שהיא. ההתכוונות שלנו במקום זה היא להתבונן, להכיל ולכבד את קיומו של המטופל. כאשר אני אומר "להכיל את קיומו של המטופל", אינני מתכוון "להכיל את סבלו של המטופל" אלא את המטופל כישות שלמה.

​

אנרגיית הסייקי מכילה בתוכה את היין יאנג, קיו ג'יטסו, הסייקי היא האנרגיה הקמאית ואיכותה שונה מהיין והיאנג. זוהי האנרגיה השלישית, הממד השלישי אשר מכיל את היין ויאנג ואת המטופל בשלמותו. החיבור לסייקי מאפשר לנו לראות את הכוס השלמה ולא את חצי הכוס המלאה או חצי הכוס הריקה.

בכל אדם קיימת אנרגיית הריפוי הפנימי ואחת ממשימותיו העיקריות של המטפל היא לאפשר לכל מטופל להתחבר לכוח הריפוי השוכן בתוכו בהשתתפות וליווי בתהליך הריפוי כולו.

נכון, המטופל מגיע כדי שנרפא את הסימפטום שממנו הוא סובל ושנשפר את מצבו הבריאותי במישור הפיזי, במישור הנפשי או בשניהם יחדיו והכי מהר שאפשר. אינני מתכוון לומר שתתעלמו מהסבל והמצוקה שבגללה המטופל הגיע אליכם. אולם ברגע האמת, רגע הטיפול, בלחיצה עצמה, בדיקור או בכל דרך שתטפלו, תהיו בהתכוונות זו בבהירות ודיוק.

האבחון בשיטת הסייקי שיאצו מכוונת למרידיאן אחד מתוך ארבע עשרה המרידיאנים והוא מרידיאן הסייקי. מרידיאן הסייקי מחובר ישירות לסייקי – כוח הריפוי הפנימי של המטופל.

​

כמטפל, מורה ומפתח שיטת הסייקי שיאצו, למדתי, טיפלתי ולימדתי בעברי שיטות שיאצו שונות אשר כל אחת מהן ייחודית בהתכוונות המטפל ובמטרת הטיפול.

השאלות שכל מטפל צריך לשאול את עצמו הן, מהי מטרת הטיפול? וכיצד דרך הטיפול מותאמת להתכוונות ולתוצאות הטיפול?

כמטפל וכמורה לשיאצו במשך כ-27 שנים, שאלתי לא פעם את עצמי שאלות אלו.

כשלמדתי את שיטת נאמיקושי (שמשום מה בכמה מקומות קוראים לה "שיאצו קלאסי") ההתכוונות היתה: לטפל בסימפטום מסוים דרך לחץ מתמשך על נקודות ספציפיות קבועות (מזכיר מאוד את שיטת האקופונקטורה הנלמדת כיום). כאשר למדתי וטיפלתי בשיטת הזן שיאצו (מסונגה) ההתכוונות היתה: לאזן את המרידיאנים של הקיו וג'יצו.

כאשר העמקתי יותר בשיטת הזן שיאצו נוכחתי לדעת שהמאסטר מסונגה הדגיש לא פעם שתפקיד מרידיאן הקיו הוא לשחרר את הג'אקי (אנרגיה שלילית) מעומקי גוף הקי (הגוף האנרגטי) ואילו הטיפול במרידיאן הג'יצו הוא לשחרר את הג'אקי ברובד החיצוני יותר. כלומר, לפי תפיסתו של המאסטר מסונגה, תפקיד מרידיאנים אלו הוא לשחרר אנרגיה שלילית (הגורמת לסימפטומים) מגוף הקי/האנרגטי ולא כפי שנפוץ לחשוב שמטרת הטיפול היא לאזן את המרידיאנים.

או במילים פשוטות יותר, כפי שבגוף הפיזי קיימות מערכות אשר תפקידן לשחרר ולסלק רעלים מהגוף, כך קיימת מערכת זהה בגוף הקי – האנרגטי שתפקידה לשחרר אנרגיה שלילית והיא מערכת המרידיאנים ובראשם מרידיאני הקיו וג'יצו. בטאו שיאצו כבר היה ברור יותר שהכוונה היא בראש ובראשונה לטפל בג'אקי כלומר לשחרר את הג'אקי מהגוף כדי שהמטופל יחלים.

שיטות אלו שלמדתי, טיפלתי וגם לימדתי בישראל, יפן ומדינות רבות אחרות הן שיטות יעילות ואפקטיביות ללא ספק וכבודן מונח במקומן.

​

השאלות שהביאו אותי לפתח את שיטת הסייקי שיאצו היו:
כיצד אפשר להרחיב ולהעמיק את אפקטיביות הטיפול?
כיצד להביא את המטופל למצב שיהיה שותף מלא לתהליך הריפוי?
איך לגרום למטופל להיות מודע לכוח הריפוי הפנימי השוכן בתוכו ולהתחבר אליו כדי שלא יהיה תלוי במטפל?

​

התשובה לכך עלתה בזמן שטיפלתי במטופליי ולימדתי את תלמידיי. זיהיתי שתלמידים ומטפלים רבים שרויים בזמן הטיפול "בין היתר" במצב של שיפוטיות והסתכלות דו ממדית המונעת מהם את האפשרות להתבונן ולזהות את עומקו האמיתי של עולם הקי והמרידיאנים. חקרתי זאת וחיפשתי דרך לכוון ולהוביל את התלמיד והמטפל למקום של אי שיפוטיות ודואליות, למקום של הכלה וקבלת המטופל כישות שלמה. התוצאה והתשובה המיוחלת שאליה הגעתי היתה… הסייקי.

הסייקי, אנרגיית הריפוי שקיימת ושוכנת בכל אדם ואדם. האנרגיה הקמאית שהרגשנו אותה והיינו מחוברים אליה בתת מודע למרות, שבמודע התייחסנו רק אל היין ויאנג או בשפת השיאצו המקצועית הרפואית- הקיו וג'יצו. אם אנו מסכימים לכך אז… כיצד הטיפול והחיבור לסייקי משתלב באבחון ובטיפול? כיצד אתחבר לאנרגיית הסייקי דרך מרידיאן הקיו או הג'יצו כאשר תפקידם העיקרי הוא לשחרר אנרגיה שלילית וחסימות במרידיאנים, לאזן מרידיאנים או כאשר כוונתי היא לטפל נקודתית בסימפטום מסוים?

​

כמובן ש- 14 המרידיאנים קיימים ובכל רגע נתון אחד מהם הוא במצב קיו והאחר הוא ג'יצו. או כמו שנהוג להגדיר שמרידיאן אחד ב"חוסר" ומרידיאן אחד ב"עודף". אולם מה עם עוד מרידיאן אחד עמוק שמכיל ומשפיע על כל אלו? מרידיאן שממלא, משחרר, מאזן וגורם לריפוי הפנימי והעמוק של המטופל?

​

אני מודע לכך שדברי מציגים דרך שונה ממה שהיתה מקובלת עד כה בקרב רבים ממטפלי ומורי השיאצו, דיקור ורפואת המזרח אשר דבקים בדרך אותה למדו ממוריהם ועליה קראו בספרים העתיקים הקלאסיים. אני רוצה להדגיש שכולי הערכה למאסטרים ולמורים שלימדו וכתבו את הטקסטים העתיקים ולמאסטרים והמורים שבאו אחריהם. אין לי ספק שהם שאלו את עצמם שאלות דומות וכוונתם היתה זהה. תפקידנו בתור תלמידים, מטפלים ומורים להמשיך ולשאול שאלות אלו את עצמנו בכל רגע ורגע, לצאת שוב ושוב מאזור ה״מוכר והידוע״ וזאת על מנת שיתאפשר בידינו להעמיק ולהגביר את אפקטיביות הטיפול.

זאת מחויבותנו העיקרית למטופלים, ובכך אנו נאמנים למהות שהתוו לנו בדרכם המאסטרים והמורים שמהם למדנו והתפתחנו.